portfolio9
צילום אילוסטרציה

תביעה רכושית ותביעת מזונות בין בני זוג, כאשר האישה חברת קיבוץ; עיקר המחלוקת סבה סביב דירת המשפחה בקיבוץ, בה השקיעו הצדדים מאות אלפי שקלים אך היא אינה "סחירה" כיום, וכן סביב שאלת מדור הילדים וחינוכם במסגרת הקיבוצית, אליה מתנגד בן הזוג בשל העלויות הגבוהות.

בן הזוג טען כי הוא השקיע פיזית וכספית (כ-120,000 ₪) בבניית הדירה בקיבוץ, וציפה להיות חבר קיבוץ ובעלים של הזכויות בדירה ביום מן הימים. לעניין מזונות הילדים בתחום החינוך, טען כי אין חובה שהילדים יתחנכו דווקא בחינוך הקיבוצי היקר.

בת הזוג, באמצעות באות כוחה עו"ד נעמי אשחר ועו"ד עדי סולומון וייס, טענה כי לה קיימת, לכל היותר, זכות עתידית ביחס לדירה מול הקיבוץ, לו תצטרך לשלם סכום כסף נכבד עם ביצוע השיוך. לעניין מזונות הילדים בתחום החינוך, טענה האישה כי המסגרת הקיבוצית היא היחידה אותה מכירים הילדים, ואין לתלוש אותם ממנה.

בית המשפט פסק:

הדירה בקיבוץ

נסיבות המקרה- בקיבוץ טרם הסתיים הליך השיוך. בית המשפט התחשב בטענות בן הזוג לגבי השקעתו בדירה ובהתחשב בציפיותיו, וכן בוויתור על זכותו העתידית לתבוע פירוק שיתוף בדירה לכשיסתיים הליך השיוך. מנגד, התחשב בית המשפט בטענתה של האישה לזכות עתידית לכל היותר שיש לה בדירה,ופסק כי על האישה לפצות את בן הזוג בסכום של 60,000 ₪, בניכוי הסכומים המגיעים לה.

מזונות – חינוך

קיים שיקול דעת שיפוטי הפועל בשני לצמצום ההפליה בין אבות לאמהות, על ידי חלוקה לצרכים הכרחיים ושאינם כאלה, ועל ידי חיוב שני ההורים בצרכים שאינם הכרחיים ב"דין צדקה" לפי הכנסות פנויות. כאמור, האב טוען כי החינוך במסגרת הקיבוצית אינו נכנס בגדר "צורך הכרחי", כיוון שניתן להעניק לילדים חינוך במסגרת עירונית, זולה יותר. בית המשפט לא מקבל טענה זו, וקובע כי אכן- מסגרת החינוך בקיבוץ היא המסגרת אותה הילדים מכירים, ומעבר לכך, מסגרת זו מעניקה מענה הולם למרבית צרכיהם.

מזונות – מדור

ככלל, בן הזוג מחויב ב"מדור רעיוני" כאשר בני הזוג רוכשים דירה בהלוואת משכנתא, והאם נותרת לגור בה עם הילדים לאחר הפרידה. ללא תשלום המשכנתא, עלולים הילדים לאבד את קורת הגג מעל ראשם, ולכן, האב משתתף במדור הילדים באמצעות תשלום חלק מהלוואת המשכנתא (עד לגובה שכ"ד של דירה דומה). בענייננו, המדובר בדירת מגורים בקיבוץ שטרם סיים את הליך השיוך בו; זכותה של בת הזוג בדירה היא זכות חוזית, שאינה קניינית ואינה סחירה. יתרה מכך, הקיבוץ ממילא מחויב להבטיח לחבריו קורת גג. לפיכך, נקבע כי הלוואת המשכנתא הינה חוב משותף של שני הצדדים במסגרת האיזון הכספי, ואין לכלול אותה במסגרת חיובי המזונות של הילדים.

סופו של דבר; על האב הוטל לשאת במזונות הקטינים בסך כולל של כ-4,500 ₪ בחודש, ועל האם הוטל לשאת בכיסוי יתר הוצאות הילדים, קרי- כ-1500 ₪ בחודש.

פסקי דין נוספים